ר' מרדכי קציר ע"ה
 
בן ג'מיל קציר (המכונה "אג'מאן"). נולד בדמשק בימי החנוכה שנת תר"פ (1919). אביו היה מקורב לחכם יהודה מסלתון טראב ע"ה, והוא מל את שלשת בניו הראשונים, שלמה (טבת תרס"ח) שמעון (תמוז תרע"א) ומרדכי. אחרי שעזב חכם יהודה את העיר ועבר למצרים נולד הבן הרביעי אליהו (אדר תרפ"ב), ואביו כיבד את חכם נסים מהדיב ע"ה (גיסו של חכם יהודה) למול אותו. 

במיוחד ניכר החסרון בחלק הרוחני כאשר תלמודי התורה הצליחו בקושי להתקיים, וכנגדם עמדו אנשים שבקשו להכניס רוח זרה בחינוך הילדים.  אך ר' ג'מיל עמד, כרוב אנשי הקהילה, נאמן למסורת האבות, ושלח את בנו לתלמוד תורה כרוח החכמים כדי להבטיח את החשוב מכל, עתידו הרוחני.

עוד בהיותו ילד רך בשנים ניכר בו רצון עז וכח התמדה, ובמשך שעות היה שוקד על לימודי הקודש. גם כאשר הוכרח בסיום לימודו בתלמוד תורה להשתתף בנטל עול הפרנסה במשפחה היה עיקר משאו ומתנו בדברי תורה, והיה מבלה שעות רבות יחד עם ידידו ר' כוצ'ר עג'ם בבית המדרש.
ר' מרדכי גדל בתקופה קשה במיוחד. סיום מלחמת העולם הראשונה הביאה הרבה צער מחסור ועוני לכל אנשי הקהילה, וגרמה לרבים להגר לארצות אמריקה.
קבע מקום תפילותיו בבית הכנסת "חוש אל באשה". בצעירותו היה אומר בקביעות את הזמירות בתפלת שחרית של שבת, יחד עם ידידו הצעיר יוסף סנכרי.
בשנות העשרים לחייו הקים את ביתו עם מרת רחל לבית צפדי, ופתח חנות קטנה בשכונה, שם מכר עוגות גלידות ודברי מתיקה. הוא התפרנס בצמצום ובדוחק רב, אך היה עשיר השמח בחלקו. צניעותו ונועם הליכותיו היו לשם דבר אצל כל מכיריו.
בשבת קודש היה משכים בעוד לילה לעסוק בתורה, ובתקופת החורף משתתף בשירת הבקשות ברוב עם בבית כנסת אלמנאשה.
אחר סעודת שחרית נהג להגיע למדרש "כיג'א רפאל" עם כמה מידידיו בעלי מלאכה, ביניהם  כוצ'ר עג'אם (צובע בדים), נסים כולי (סנדלר) וזאכי סקאל (סנדלר), ולומדים שיעור קבוע בשלחן ערוך הלכות שבת, בצוותא עם חכמי העיר, חכם נסים נדבו, חכם יוסף שורבה, חכם דיב נחמוד (מנקר), חכם אברהם מסלתון (שוחט), ובני רבי אליהו מסלתון טראב ה"ה חכם יעקב וחכם עזור מסלתון.
בשנת תש"ה (1948) גברה מאד שנאת היהודים בדמשק, הערבים השתוללו בזעם בתוך השכונה, וצמאים לדם זרקו בליל שבת רימון לתוך בית הכנסת אלמנאשה כשהיה מלא מתפללים. כמה אנשים וילדים נהרגו במקום ורבים אחרים נפצעו. אחרי הפיגוע המצער גמר בלבו והחליט לעזוב את עיר מולדתו ולעלות עם כל משפחתו לארץ ישראל.
בארץ ישראל התיישב בשכונת  התקוה בתל אביב עם עוד משפחות שעלו מדמשק, ובראשם חכם עזרא מסלתון טראב ע"ה שנתמנה לרב השכונה והקים לבני העדה את בית הכנסת "שבת אחים". גם חכם יהושע פרג' מסלתון ארגן בתל אביב מנין כמנהג יוצאי דמשק, וביקש מר' מרדכי אשר היה ידוע כמי שהיה בקי במסורת המנגינות להצטרף אליו כדי לעזור לו בעבודת קודש. אך לצערנו מקום זה נסגר מחוסר תקציב ורוב המתפללים וביניהם ר' מרדכי עברו להתפלל בבית הכנסת הגדול ע"ש רשב"י.
בבית הכנסת זה קבע ר' מרדכי מקום מושבו. הוא מיעט בשינה והשכים קום ופתח את שעריו. הקדיש שעות בודדות לפרנסתו ובמשך רוב שעות היום ישב בבית הכנסת והגה בלימוד תורה. הוא השתתף בשיעורים קבועים בגמרא, וקיים בנפשו דברי חז"ל "לא הביישן למד" כאשר לא היה מוותר למגיד השיעור, וחוזר על שאלותיו גם אם כבר הובן הנושא לשאר המשתתפים בפשטות. בענות חן היה משתף בעלי בתים בלימודו בספר "מנורת המאור" וברוב בקיאותו היה מתקן בעל פה את הקוראים בפירוש "נפש יהודה".
כמנהגו בדמשק היה משתתף בקביעות בשירת הבקשות באשמורת הבוקר ביום השבת. מר יוסף שמאע הלוי מהמשתתפים הקבועים שם לב שתמיד כשהגיע לבית הכנסת כבר היה ר' מרדכי יושב במקומו הקבוע מעיין בספר וממתין לבאים, והוא החליט להקדים אותו והגיע בשבת שעה לפני הזמן שנקבע, והתפלא למצוא את ר' מרדכי במקומו הקבוע. בשבת הבאה החליט להקדים שעתיים אבל גם אז היה עד לאותו מחזה.
למגינת לבם של כל קרוביו ומכיריו אשר העריכו את אישיותו, תמימותו בעבודת ה' יחד עם יראתו הקודמת לחכמתו, והיה להם לסמל ודוגמא, הוא נפטר בהיותו בן 52. ביום כ"ה אדר א בשנת תשל"ג.
עוגן 
 
 

רח' תלאג' אשר בתחילתו נמצא מדרש כיג'א רפאל

יושב סנדק בברית לאחד מכדיו

תלמוד תורה כותאב בית דוויר 1928
במרכז התמונה ר' יצחק יתכן שבין הילדים מצולם ר' מרדכי

 
 
טלפון: 0773293037  דוא"ל: shaarbinyamin@gmail.com  בני ברק - ישראל
לעילוי נשמת מר בנימין אסא דוויך ז"ל        en Memoria de Don Binyamin Assa duek z"l
ומרת אשתו רבקה לבית פרכה ז"ל             y su esposa Sra. Rebeca Farca de Assa z"l