"וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵֽי-כְבָשִׂים בְּנֵֽי-שָׁנָה תְּמִימִם".
קרבן מוסף שבת הוא המועט ביותר מכל קרבנות המוספים. ודקדקו רבותינו בעלי התוספות מהו הטעם שהמעיטה התורה את הקרבנות דווקא בשבת.
בדורשו בפרשת פינחס, היה רבי יצחק חסון מחכמי "בית חסון" שבשכונת סקאלאיין בדמשק, מביא את דברי חז"ל על קרבנות חג הסוכות. חז"ל אומרים שבכל שבעת ימי החג מביאים יחד 70 פרים וזה כנגד שבעים אומות העולם, ובשמיני עצרת מביאים פר יחיד והוא כנגד עם ישראל.
והמשילו חז"ל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שביקש מעבדיו: ערכו לי סעודה גדולה במשך שבוע ימים. כשהגיע היום האחרון, פנה המלך לאהובו הגדול ביותר וביקש ממנו שיישאר עמו עוד יום אחד, ויערוך לפניו עוד סעודה קטנה - "כדי שאהנה ממך". כך מאומות העולם ביקש הקב"ה סעודה גדולה – 70 פרים, ומישראל ביקש ביום האחרון סעודה קטנה – רק פר אחד.
המפרשים המתיקו את דברי חז"ל. הנה כאשר ישבו אנשים בצוותא לסעודה ואל השולחן יגישו הרבה מאכלים, מגדנות ומיני מתיקה ושתיה כדת, הרי שמטבע הדברים הסועדים יקדישו זמן מרובה לעצם האכילה, ולא יישאר בידם הרבה פנאי להשתעשע יחד בדברי ריצוי ואהבה וחיבה. בסעודה כזו למעשה, עיקר ההנאה לא תהיה מעצם החברה אלא מהאכילה.
אבל אם ישבו יחדיו ואל השולחן יגישו רק כיבוד מועט הרי עיקרו יבוא לפתוח את הלב ולקרב את 
הלבבות, ולא להנאת האכילה עצמה שבזמן קצר תסתיים. במסיבה זו עצם ההשתתפות יחד היא תכלית ההנאה, בה כל אחד נהנה מחברת רעהו בנועם שיח והשתעשעות בדברים זה עם זה.
כן עשה הקב"ה. אומות העולם נחשבים כעבדים, מהם ביקש כביכול שיערכו לפניו סעודה גדולה - 70 פרים, כיון שחברתם לא חשובה לפניו, אם כן הסעודה היא העיקר ובאה הבקשה שתערך ברבוי כיד המלך הרחבה. אבל בני ישראל נחשבים "בניו של הקב"ה" והם אהובים לפניו, מהם ביקש "עשו לפני סעודה קטנה" – פר אחד. ולמה, כי עמהם אין עניין ברבוי עסק האכילה, אלא כל המטרה אחת היא "אהנה ממך" - ממך עצמך, מידידות חברתך ונועם פניך.
לאור דברי חז"ל והמפרשים, אמר רבי יצחק, אפשר לומר שזה גם הטעם שאמרה התורה להקריב בשבת רק שני כבשים, פחות משאר קרבנות המוספין. לרמוז לנו, כיון שנצטווינו ביום השבת לענגו במאכל ובמשתה ושינה, כמו שנאמר "וקראת לשבת עונג", ויכול האדם להמשך בתענוגות ובשינה כל היום, ולאבד מהזמן היקר לעיקר המטרה להשתעשע עם קונו – בשירה ובזמרה ועסק התורה בנשמה היתירה.
לכך, כביכול הקב"ה, מתוך רצונו להשתעשע עמנו בשבת-קדש בצוותא באמצעות החלק הרוחני הנעלה המתווסף ביום קדוש ומבורך, מבקש מאתנו בשבת עשו לי 'סעודה קטנה', דהיינו ב' כבשים דווקא, לרמוז לנו שלא נפריז באכילה ושתיה ושינה, וניתן עין לעשות קבע ועיקר את תענוגי הנשמה, שזהו עיקר העונג – הנאת אהבת הבן בקרבת האב.

פרשת פינחס

חכם אברהם זגול ע"ה בבגדי שבת קודש

 
 
טלפון: 0773293037  דוא"ל: shaarbinyamin@gmail.com  בני ברק - ישראל
לעילוי נשמת מר בנימין אסא דוויך ז"ל        en Memoria de Don Binyamin Assa duek z"l
ומרת אשתו רבקה לבית פרכה ז"ל             y su esposa Sra. Rebeca Farca de Assa z"l