אביו רבי אליהו אשר שימש כראש השוחטים בדמשק הכיר בבנו 'חכם עזור' כראוי והגון להמשיך בגאון ובעוז את מסורת המשפחה, מפאת יראת השמים המיוחדת שהיתה נסוכה על פניו, אשר הינה נכס-חובה לכל הבא לעסוק במלאכת השחיטה.
 
נעימות קול מיוחדת ירש מאביו ומסבו רבי עזרא, עקב כך נתבקש לשרת כחזן במדרש 'בית דישי'. כדרכו בכל עניניו נטל על שכמו משרה זו בכל האחריות – בפנקסו היו רשומים בדייקנות המקאמים של כל השבתות והחגים, והמנגינות המתאימות לכל קטעי התפלה, כ'נשמת', 'שוועת עניים', 'שמחים בצאתם', קדישים וקדושות, וזאת על פי לחנים ושירים ידועים בעדה.
 
בשנת תרע"ו כאשר חייבוהו התורכים להתייצב אל שורות הצבא, התגייס ה'חכם באשי' של דמשק באותה עת, רבי יעקב דנון ע"ה, ושלח מכתב בהול ל'חכם באשי' התורכי רבי חיים נחום, שיפעיל את השפעתו לצורך הצלתו ושחרורו המידי, וכך כתב עליו "והאיש הזה מנעוריו ועד עתה יושב אוהלים על התורה ועל העבודה, וכמעט על זה נאמר "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו", ומה גם שיש להקהל צורך גדול בו שהוא משרת שליח צבור מיוחד בבית הכנסת וגם הוא משוחטי ובודקי מתא המומחים ויראת ה' על פניו".
 

רבי עזרא הכהן מסלתון טראב – 'חכם עזור'

 
נולד ב' שבט שנת תרנ"א, בן שני לאביו רבי אליהו, בנו של הדיין רבי בכור יעקב טראב, ולאמו מרת רג'ינא, בתו של ראב"ד מקודש רבי עזרא טראב (מח"ס מילי דעזרא). הוא נקרא על שם אבי אמו אשר הכניס אותו בבריתו של אברהם אבינו.
 
בילדותו למד הילד עזרא בכותאב "בית דוויר" אצל חכם יוסף שורבא – שהיה גר סמוך לביתו בדח'לת לארינג' שבחארת אלסקאלאיין. משחר ימיו ניכרו בו אותות היותו נצר לרבני משפחת טראב המפורסמת, ובאצילות נפשו ומדותיו התרומיות שחברו לדקדוקי הלכה ודרכי חסידות – בלט והתנשא על כל בני גילו.
 
לאחר שסיים את חוק למודו בכותאב, בא בשעריה של ישיבת החכמים, כשהוא משקיע כל מעייניו ומרצו בתלמוד ובפוסקים. עוד מעת היותו נער – הרגיל עצמו בשקידת התורה, ואף כאשר נצרך לצאת לרחובה של עיר לסידורים שונים – לא היה מפסיק דבקותו בידיעת התורה, והיה נושא בחיקו פנקס קטן בו רשומות כל התרי"ג מצות, אותן היה משנן תמיד.
 
בהדרכת אביו חכם אליהו ודודו מאמו חכם יהודה נתגדל בנתיבות התלמוד וההוראה, כאשר ברקע חופף עליו צל אברתו של סבו הראב"ד ח"ר עזרא, אשר כל זמן היותו בחיים, נהג חכם עזור הצעיר להביט בעינא פקיחא על תהלוכותיו בקודש בהנהגותיו האישיות ובעת ששפט את העם. כבר בהיותו בערך כבן עשרים שנה – הוסמך לרבנות ע"י סבו ח"ר עזרא ורבי יעקב הררי אלנאעם, שהרבו בשבחו.

 
 
בערב פסח שנת תרפ"א בא 'חכם עזור' בברית הנישואין, עם מי שהיתה עזרתו לחיים עד יום פטירתו – הרבנית הצדקנית מרת רבקה. הנערה רבקה נולדה בשנת תרס"ד לאביה מר יוסף ארזי (אכיל) הכהן, המוכר כ'אבו כאמיל', ולאמה מרת ג'מילה, כבת ארבע שנים התיתמה מאמה, ותגדל הנערה בבית אביה, ששם לב על חינוכה לערכי תורה ומצוות. הנערה היתומה שהצטיינה באצילות נפש ומדות תרומיות, ובלטה בהיותה צנועה וחסודה – שבתה את לבה של הרבנית רג'ינה, שחפצה בה ככלה, אשת חבר לבנה החכם הצעיר עזור. בסידור החופה כובד רבו של החתן חכם יעקב הררי אלנאעם שאף טרח וכתב את הכתובה בכתב ידו, וחתם עליה יחד עם חכם מרדכי משען.
 
ערב צאתו של דודו רבי יהודה לארץ מצרים, בקשה אותו אחותו הרבנית רג'ינא, כי ילמד את בנה חכם עזור את מלאכת המילה, על כי ראוי הוא להמשיך מסורת בית אביה, שהיו דבקים במצוה גדולה זו. רבי יהודה נעתר לבקשה, והמחה את חכם עזור במלאכת המילה. בשנת תרפ"ה, עם עזיבת דודו המוהל המפורסם חכם נסים מהדיב לארגנטינה, החל חכם עזור להחזיק במלאכת קודש זו, וממנה לא הרפה במשך עשרים וחמש שנה. 
בדמשק מל יותר מאלפיים תינוקות (!), אשר את שמם רשם בפנקס מסודר, כשהוא מציין שם הנמול ושם אביו, תאריך הברית, ובמדה שהברית נדחתה ולא נעשתה בזמן – צויין בכמה ימים נדחתה.
 
בשנת תרצ"ד, נפטר למגינת לבו אביו רבי אליהו, ובשלב זה ירש חכם עזור את משרתו, ונתמנה במקומו ל"רב טבחיא" – משרה שמעבר להיותה מחייבת אחריות מרובה בבחירה ומינוי השוחטים ושמירת סדרי הכשרות, עוד נצרך המחזיק בה להיות בעל ידע תורני והלכתי רב, על מנת לפסוק ולהכריע כדת וכהלכה, בכל בעיה ושאלה המתעוררת בבית המטבחים. כמו כן נשא במקומו את האחריות הכללית על עניני העיר, אולם את תפקיד ראש חברה קדישא מיאן לקבל על עצמו – וזאת בשל מזגו העדין.
 
שנה לאחר פטירת אביו רבי אליהו, נתבקש חכם עזור על ידי זקן הרבנים רבי יעקב הררי אלנעם וועד הקהילה, למלא את מקומו ולישא את דרשת 'שבת תשובה' במעמד קהל עם ועדה, דרשה אשר לפי המסורת הדמשקאית דורש אותה רק 'אדם גדול בתורה ויראה'.
 
באותו עת הגיעו דייני דמשק אל ביתו של 'חכם עזור', והפצירו בו בתחנונים שיואיל להצטרף עמם לדון ולהורות, אולם הוא סירב לרוב ענוותנותו – ולא ראה עצמו מתאים לדבר, בפרט לא אזר עוז בנפשו למלא מקום אביו הגדול בתחום זה. אחר התלבטות לא קלה, שמע 'חכם עזור' בקול דודו מורו ורבו רבי יהודה, והצטרף כחבר בבית הדין של דמשק, בראשות ח"ר ניסים יצחק נדבו ע"ה, שהיה מבוגר ממנו, יחד עם חכם יוסף דאנא.
 
בשנת תש"ה ייסד חכם עזור מחדש את ה'תלמוד תורה' (ה'כותאב') שפעל במדרש 'בית דישי', היה זה לאחר תקופה בה נדלדלו תופסי תורה בעיר דמשק, ובתי הספר הריקניים של ההשכלה והעבריות החדשה – הובילו את הנוער להתפקרות ובערות, וכמעט דבר לא נשאר מהעבר המפואר שידעה העיר מאז ומקדם.
חכם עזור, בראותו את המצב העגום, החליט לצאת אל מחוץ למחיצתו, ויחד עם קומץ אנשים – החל לעסוק בייסוד תלמוד תורה על טהרת הקדש, בו ילמדו חומש גמרא ואגדות חז"ל, ובכך קיווה כי יגדל בדמשק דור עתיד של תלמידי חכמים, שהתורה הקדושה תהיה למרכז חייהם ולא תיפסק העבר המפואר של הקהילה.

כתובתו

בצעירותו עם אביו חכם אליהו ע"ה

בקשת עזרה בכת"י לפתיחת התלמוד תורה

בשנת תש"י אחר התנכלויות רבות עזב את דמשק ואחר כמה תלאות הצליח לעלות לארץ ישראל. כשנה לאחר מכן נתמנה כרב בשכונת התקוה בתל אביב, ושירת שם את קהל עדתו י"ב שנים.
 
בימיו האחרונים על אדמות קהו חושיו, אולם גם במצבו זה ניכר היה מה יקר עליו מכל, ואחת היה שואל בכל עת, האם יום שבת היום? ואף תורה דיליה – שהיתה חקוקה בלבו בבחינת "כתבם על לוח לבך" – לא נשכחה ממנו. וכפי שהעידו שני תלמידי חכמים, שעד שבוע קודם פטירתו – דברו אתו בדברי תורה בענינים שונים, והיה דיבורו בדעה צלולה באופן מפליא.
 
נפטר לבית עולמו, בערב שב"ק י"ב אדר א' שנת תשכ"ב. ונטמן ליד קברו של מי שלימד אותו תורה בילדותו חכם יוסף הכהן שורבה ע"ה. תנצב"ה.  
 
 
 
טלפון: 0773293037  דוא"ל: shaarbinyamin@gmail.com  בני ברק - ישראל
לעילוי נשמת מר בנימין אסא דוויך ז"ל        en Memoria de Don Binyamin Assa duek z"l
ומרת אשתו רבקה לבית פרכה ז"ל             y su esposa Sra. Rebeca Farca de Assa z"l