סיפור מצער זה אירע לפני מאות שנים, ופרטיו אינן ברורים. להלן נביא רק  מה ששמענו מפי זקני העדה אשר שמעו מאבותיהם ע"ה, משולב עם מה שנמצא אתנו בכתב יד ישן, מתוך ידיעה שיתכן אי דיוק בכמה פרטים שונים.
 
המסגרת הכללית סובבת אודות חורבנו של אחד מהבתי כנסיות העתיקים ביותר בעיר (שיש המייחסים אותו לתקופת האמוראים), והפיכתו למסגד מוסלמי, אשר מלבד גודל הצער והכאב על הריסת מקום מקדש מעט קדום, ובניית מסגד על חורבותיו, עוד נגרר ע"פ השריעה המוסלמית הפקעת הרכוש אשר בסביבות המסגד, שהיה עד אז מוקדש לטובת יתומים ואלמנות.
הריסת המקום והפקעת ההקדשות לא עברה בשקט, ורבים מיהודי השכונה נתקהלו שם בנסיון אחרון לעכב את רוע הגזירה, וזה הביא את האספסוף המוסלמי, ועמהם גם תושבי הרובע הנוצרי, להשתולל ולזרוע הרס חנויות ובתיהם של היהודים, ולשפוך את דמם באכזריות.
 
בית כנסת זה היה בפאתי השכונה היהודית בגבול השכונה המוסלמית, והיה שייך לקהילת המוסתערבים. בראש ועד הקהילה עמד אדם אשר לא היה מרוצה לקהל, ומריבות שונות היו מתפרצות לעיתים קרובות.
כשנתמלאה הסאה בקשו המתפללים לשים קץ למצב המביך שהיה חוזר על עצמו, ולהעביר את האיש ממשרתו, אך ראש הועד שהיה אלים במיוחד לא הסכים להתפטר. מדיבורים עברו למעשים, ובשבת בבוקר כשהגיע לבית הכנסת מצא איש אחר שנתמנה על ידי הקהל יושב במקומו.
כשראה ראש הועד את הצורה המבישה איך שסולק בערה בו חמתו, ואיבוד עשתונותיו הביאוהו ללמד את הקהל הסורר לקח בדרך שהביאה את האסון הכבד. בשצף קצף פנה אל הווקף המוסלמי והקדיש להם את מקומו הקנוי לו בבית הכנסת!
אחרי שסודרה ההקדשה ע"פ החוק, באו המוסלמים ובקשו מהמתפללים מחיר מופקע עבור המקום אשר לא היה שום סיכוי לממשו, ולא, יהיו מוכרחים לעזוב את השטח כי לא יתכן שיהיה בית תפלה יהודי סביבות מקום המוקדש למוסלמים. שום השתדלות לא עזרה, והמתפללים סולקו בכח הזרוע מהבית כנסת העתיק, הוא נחרב עד היסוד, ובמקומו נבנה המסגד וממילא הופקעו גם הקרקעות המוקדשות ליתומים ואלמנות שהיו על ידו.
 
הזקנים מספרים שראש הועד אשר נהג בפזיזות וקלות דעת ולא צפה מראש את האסון הכבד שגרם לכל הקהילה, התחרט מאד על מעשיו, וביקש לו במעט לתקן את המעוות, וברב מאמץ השיג שטח אחר בתוך השכונה ובנה שם מכספו בית כנסת גדול ומפואר (לפי דבריהם הוא בית כנסת "אלראקי" בחארת אלסקליין), והביא שם את כל כלי הקודש שהיו בבית הכנסת שנהרס.
 
אחרי שנחרב הבית כנסת שוב לא היה למקום תקומה, וכמו קללה רבצה עליו. כמה מהמוסלמים שבאו להתפלל במסגד החדש שנבנה על חורבותיו מתו במיתות חטופות. גם מפולות מסתוריות היו שם מידי פעם, עד שנתייאשו והשאירו את המקום שמם. המסגד העזוב עמד עד שנות מלחמת העולם הראשונה, ואז בפקודת השלטונות נחרב עד היסוד.
חכמי הדור חיברו על אירוע זה קינה בערבית, ונהגו לאומרה מידי שנה ביום תשעה באב כאשר מתאבלים על חורבן בית מקדשינו, ונקראת "קצת ג'אמע אלאכמאר". מחבר הקינה היה חכם משה מעלי הכהן ע"ה, ובמרוצת השנים ברבוי העתקות לא נשמר הנוסח המקורי. אנו מציגים כאן נוסח הקינה ע"פ הכתב יד שבידינו, מתורגמת על ידי ידידנו המיוחד ממעתיקי מנהגי עדתינו בנאמנות ה"ה חכם ג'ק עטאר הי"ו.
 
ק'צת ג'אמע אלאחמר
אוי נא לנו – אוי נא לנו / כי התפזרו גלויותינו
בואו שמעו האהובים, חברינו הקרובים
כי באו עלינו האסונות, ונחרבו בתי כנסיות שלנו:
התחיל היגון בזה החודש, הוא הפוך כל הימים
בו נשברנו שבר על שבר, הוא ראש חדשינו:
נפלה עלינו ההתקפה, כשהתחילו להרוס את הרובע היהודי
וקמו המוסלמים והנוצרים, והתחילו לשלוט בנו:
הרסו בתים וחנויות שהיו קודש ליתומים ואלמנות
נשפך לארץ כבדינו:
דמעותינו זרמו במרזב כשהקימו את ה'מחרב' (עמוד תפלה במרכז המסגד)
סגרו עלינו את הדרכים, וכלימותיהם התלבשו עלינו:
הם אומרים לנו: התרחק התרחק!, למקום הזה אל תתקרב
מקולם לבבינו ירעד, ונפליא בדמעותינו:
הגיענו היגון והחוסר, בחודש שמו ניסן
חג המצות יא בן אדם, היה שם חגינו:
אותו החודש בו נהרגנו, היה חודש של שברנו
בו התפזרו גלויותינו ונחרבו בתי כנסיות שלנו:
כנחרב ההיכל ונפל ארצה, הגיע האבק והעפר עד לשמים
הלואי ה' סימא את עיניהם ולא ראינו בעינינו:
היו בתי כנסיות שלנו נפלאים, ערכם לא משתווה אפילו בזהב
על חורבנם נשרפו הלבבות:
אחרי שהיו מקום לתפלות, נהפכו לבתי בושת
אוי לנו על האסונות שסובבו אותנו:
בשנת 'סודה' (שחור) קלו אותנו, שברו אותנו ושרפונו
לא שמנו לב על חוסר האהבה והאחדות בינינו:
מרוב פשעים ועונות באו עלינו כל הצרות
הבה נסדר את הענינים ויפרוש סוכת שלום עלינו:
שואלים מהאל הרחמן, שיעזור וישמור את בני עותמאן
ויתן לנו בטחון ויתמו כל אויבינו:
מי שהוציאנו ממצרים הוא יקרא לנו לנצחון
ויבנה אותו ארמון במהרה בימינו. אמן.

אירועי ג'אמע אלאחמר

 
 
טלפון: 0773293037  דוא"ל: shaarbinyamin@gmail.com  בני ברק - ישראל
לעילוי נשמת מר בנימין אסא דוויך ז"ל        en Memoria de Don Binyamin Assa duek z"l
ומרת אשתו רבקה לבית פרכה ז"ל             y su esposa Sra. Rebeca Farca de Assa z"l